גרפינקל נגד פינקלשטיין בחירבת קיאפה וקצת סינגלים באזור – 03/10/2014

אז ככה:

פינקלשטיין הוא נציג הפרדיגמה השלטת באחד מהוויכוחים הסוערים המתקיימים כיום באולמות הכינוסים של כל המי ומי בארכאולוגיה של ארץ ישראל. לפי פינקלשטיין אולי היה איש כזה בשם דויד המלך ואולי גם היה לו בן בשם שלמה, אולם לפי הממצאים הארכאולוגיים באזור יהודה בתקופה בה השניים אמורים היו למלוך – אזי לכל היותר מדובר בנסיכות זעירה וחסרת חשיבות. פינקלשטיין שואל – איפה היא ממלכת יהודה? איפה הערים? איפה החומות? איפה גבולות הממלכה? איננו מוצאים את כל זה טוען פינקלשטיין. אם כבר אז המרכז הדומיננטי בתקופה ההיא נמצא בגליל בערים כמו מגידו, חצור ועוד. יהודה הייתה לכל היותר מחוז נכשל ובלתי נספר. ממלכה ביהודה מתחילה להתפתח רק עשרות רבות של שנים לאחר התקופה המיוחסת לדוד ולשלמה (כ-1000 שנה לפני הספירה).

גרפינקל לעומתו טוען שהייתה ממלכה באזור יהודה. לא רק שהייתה, הייתה זו ממלכה חשובה ומרכזית באזור. גרפינקל מאשש את התקפתו על הפרדיגמה באמצעות חירבת קיאפה אותה הוא חפר מספר עונות. גרפינקל טוען שהוא מצא עיר יהודית, דוברת עברית, מבוצרת, המקיימת קשרי מסחר ענפים. עיר ספר בין יהודה ופלשת. קיומה של עיר כזו, טוען גרפינקל, מעידה על קיומה של ממלכה גדולה יותר שחייבת הייתה לתמוך ולאפשר את קיומן של ערים כאלה.

ואני בדחילו אומר: הארכאולוגים שכחו שהם מדענים. תאוות הפרסום וצפייה ביותר מידי סרטים של אינדיאנה ג'ונס השכיחו מהם את תפקידם האמתי שהוא להדביק קנקנים בעבודה סיזיפית אינסופית. הם שכחו שזה תפקידם. במקום לאסוף עדויות ולצמצם אפשרויות הרי שכל אחד מהם רותם עדויות, לעתים מאוד מפוקפקות, בכדי להאדיר תיאוריות מהפכניות שיביאו להם פרסום ושם עולמי. לא הקנקן חשוב לארכאולוג המודרני כי אם הסיפור שהוא המציא עליו. שבר זכוכית הופך להיות בית החרושת הראשון בעולם לכלי זכוכית. פיסת קלף לספריה. גלל צואת סוס לאורווה וכן הלאה. הארכאולוגים יותר מכל קהילה אחרת אמצו את כל הרע בתפיסה המדעית הפוסט-קוניאנית לפיה הכל פרדיגמה. לכן אם הכל פרדיגמה אז מן הראוי שהפרדיגמה השלטת תהיה הפרדיגמה שלי. וכך נקברה לה תרבות ידע שלמה לטובת פופוליזם זול במסווה של פלפול אקדמי. ואולי אשמה קצת גם השיטה של הקצאת התקציבים לחפירות ארכיאולוגיות.

יאללה די. באופניים עסקינן. ואנו רכבנו השבוע לחרבת קיאפה. לאחר סיור באתר המשכנו לבצע את סינגלי זכריה ועינב. רכבנו כ-31 קמ' וטיפסנו 550 מטר. משך המסלול כ-4.5 שעות כולל הפסקות לארוחות, קפה, ותיקון תקרים. להלן סיפור הדרך (למי שיתמיד עד סופו מצפה תשורה קטנה):

יצאנו מתחנת הדלק סונול שבתוך זכריה. מדרום לתחנה יש מגרש חניה רחב. עלינו על הכביש דרומה במורד עד לצמת עם השביל (2). נכנסנו לעמק שממזרח לצמת עזקה בטיפוס מתון. ובנקודה 3 פנינו לתוך הואדי הצר במעלה תלול על שביל רחב ונוח שלא מופיע עדיין במפות עד לחירבת קיאפה (4). במקום חירבה מפותחת וחפורה שהוחלט לגביה השנה שתהפוך לגן לאומי. הקדשנו זמן לסיור, תצפית על עמק האלה ולתדרוך היסטורי ארכאולוגי מעמיק (תודה אורי!).

האתר מרשים,מגניב וגם חשוב. להלן מצגת תמציתית של פרופ' גרפינקל. ולהלן הבלוג של יואב קרני על הנושא.

מחירבת קיאפה המשכנו לרכוב על השלוחה עם תצפית נופית על עמק האלה כשלאט לאט אנו מתקרבים לשכונות החדשות של רמת בית שמש שהוקמו מצפון למסלולנו. מנקודה 5 נכנסנו לואדי יפה ושעטנו במורד שביל נוח עד לכביש (6). ממולנו הכניסה ליער עם שילוט ברור לתחילת סיגנל זכריה (7).

אנו עשינו רק את החלק הצפוני של סינגל זכריה. הסינגל בנוי היטב ומעניין ברמת הקושי הסטנדרטית של סינגלי קק"ל. אין שום אפשרות להתברבר בו לאור השילוט המוקפד. הכל מסומן וברור. לא כל שכן מנקודה 8 הסינגל נע מערבה מתחת לחוטי מתח גבוה להשלמת ההתמצאות למי שצריך. קצת אחרי נקודה 9 עזבנו את הסינגל עד לשער של שדות מיכה (10). המקום נוח להצטיידות במיים ומזון לפחות בימי חול. מכאן לצמת ושמאלה מזרחה בכביש הראשי עד לנקודה 11. כאן התחלנו לטפס בשביל לבן, ומעט לאחר שחצינו מתחת לקו המתח הגבוה מצאנו ממערב לשביל את שער הכניסה לסינגל עינב (12). זו אינה הכניסה הראשית. זו ממוקמת בכניסה למושב עגור. אולם זו הכניסה שהתאימה למסלול זה.

סינגל עינב גם הוא סינגל מסומן וזורם. הסינגל מעט יותר קל מסינגל זכריה. גם הוא נוח להתמצאות למעט אולי בשתי נקודות. ב-13 קל להתבלבל ולהמשיך עם סינגל אחר. צריך לחפש סימון ירוק ממזרח לגדר שיש שם ולהמשיך בו. בנקודה 14 רוכבים על שביל רחב הנושק לסינגל אחר בצבע אדום – יש להמשיך בשביל הרחב ולהיכנס אחרי מאה מטר להמשך הסינגל הצר הירוק. בנקודה 15 השלמנו סיבוב מלא של סינגל עינב וחזרנו על דרך שצופה מעל הכביש לנקודה 16. משם בכביש למטה עד לכביש הראשי ומשם לצמת עזקה ושמאלה צפונה לתחנת הדלק בכניסה לזכריה.

לכל מי שהגיע עד הלום ומתעניין בארכיאולוגיה ובסיפורה של ממלכת יהודה וחירבת קיאפה. להלן קישור לסרטי סדרת הרצאות של גרפינקל עצמו העוסקת ביסודות מדע הארכאולוגיה ובסיפור החפירה של חירבת קיאפה עליה ניצח גרפינקל בשנים האחרונות.

התשורה: שיעור מספר 1– ראשית ממלכת יהודה – סדרת הרצאות של פרופ' גרפינקל באוניברסיטה העברית.

את יתר השיעורים (עד 14 נדמה לי) כבר תדעו למצוא בעצמכם. טוב לשמוע במיוחד בנסיעות הארוכות לרכיבות האופניים!

להלן קישור למסלול.

או הורידו קובץ זה ושנו סיומת לTRK