אל מבדד הסוזכים – 29/10/2014

קפלת הסוזכים מעט מימין ומעל מרכז התמונה
קפלת הסוזכים מעט מימין ומעל מרכז התמונה

כל האמת (ורק האמת) על מבדד הסוזכים

היה זה קיריאקוס הזקן, בן קורינתוס, שבנה את מבדד הסוזכים, על דרגש הסלע הראשון, מעל המערה, שמעל למפגש הנחלים תקוע-עמוס, בלב מרכז מדבר יהודה באמצע המאה ה-6 לספירה. קיריאקוס החל לקנות לו זכות כנזיר מהשורה הראשונה בעשור התשיעי לחייו. בירכתו ריפאה את בנו של אחד ממכובדי בית-לחם ממחלת הירח ממנה סבל. סיפור רדף סיפור וסגולות הריפוי של קיריאקוס התפשטו באזור בית לחם. חולים ונדכאים צרו עליו בייאושם וקיריאקוס מצא את עצמו מתרחק בעל כורחו מחיי הפרישות והבדידות אותם ייעד לעצמו. בגיל 88, שבע מבני אנוש והבליהם, עזב קיריאקוס את מנזר חריטון, ירד 17 קמ' במורד נחל תקוע אל המפגש עם נחל עמוס, וקבע שם את ביתו. לאט עם השנים בנה לו מבדד קטן מעל המערה, התקין את מערכת ניקוז המים ואת גינת צמחי המדבר מהם התכלכל. אחת למספר שבועות, כנהוג עם נזירים בכירים הפורשים כליל מחיי המנזר החברתיים האינטנסיביים לפרישות מוחלטת, פקד אותו נזיר צעיר שבא לדרוש לשלומו, לעדכנו בהוויי מנזר חריטון, ולציידו בלחם, על כל צרה שלא תבוא. פרישותו הקיצונית של קיריאקוס, בד בבד עם יכולתו לעכל את בצל העירית הרעיל, ועוד שמועה אודות אריה שחי עימו רק הוסיפו נופך לקדושתו וסגולותיו. מקץ 7 שנים, בגיל 95, הפצירו נזירי חריטון בקיריאקוס לשוב למנזר. מגיפת הדבר פשטה באיזור בית לחם והפילה קורבנות רבים. קיריאקוס עסק שנתיים במלאכת הריפוי ובניסיון למגר את המגיפה. כאות כבוד והוקרה, שוכן קיריאקוס בלאורה העליונה שבמנזר חריטון. הלאורה האיכותית ביותר, השמורה לנזיר הבכיר ביותר. עם חלוף המגיפה, בגיל 97, חזר קיריאקוס לסוזכים. בילה שם שבע שנים נוספות. אז כשתש כוחו, חזר למנזר בחריטון. שנתיים לאחר מכן, בגיל 106, שאף את נשימתו האחרונה.

את כל זאת אנו יודעים מספרו של קירילוס בן סקיתופוליס (בית-שאן). נזיר צעיר ששוטט בין מנזרי מדבר יהודה במאה ה-6. נפגש, ראיין וכתב את סיפור חיי הנזירים שהפכו לאגדה ולמופת לבני דורו, עוד בחייהם. ספרו של קירילוס תורגם לאחרונה לעברית: קירילוס מסקיתופוליס,חיי נזירים במדבר יהודה , מבוא ותרגום לאה די סגני, ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשס"ה 2005.

השנים חלפו, המקום לא נשכח. הוא נודע כמבדד (קפלה) של הסוזכים, מקור השם אינו ידוע. נוודי המדבר קוראים לו "אל-קוסייר", הארמון.  ובחלק מהמפות הוא מסומן כחירבת אל קע'ר.

סוזכים בימינו, 1400 שנה לאחר בנייתו,  הוא סיפור של עליה לרגל. או אם לדייק, עליה לדווש. רוכבי מדבר כמהים אל המקום במשך שנים עד שהם פוקדים אותו. בלתי אפשרי להגיע לשם ברכב. אפילו אופנועני השטח, מלכי העבירות במדבר, נסוגים בסופו של דבר למראה המורדות התלולים של נחלי תקוע ועמוס. לטיילי הרגל המקום פשוט רחוק מידי מכל נקודת מוצא הגיונית. לרוכב האופניים, זהו טיול קשה מאוד שבדרך כלל אורך כ-8 שעות, ואורכו פחות מ-30 קילומטרים. ארוך, קשה, ולכן גם הכרחי.

דרכי הגישה לסוזכים

שקופית1

4 פעמים ביקרתי במקום. להלן מה שלמדתי על דרכי הגישה לקפלה.

ממבט ראשון במפות, נראה כי ההגעה על השלוחה שבין נחלי עמוס ותקוע היא הדרך הטבעית למבדד. מה גם ששביל משורטט שם במפות שנראה שמגיע עד לקפלה. השלוחה תלולה מאוד. ירידה בה עם אופניים איננה נעימה ומתמשכת. השביל מגיע לנחל כמה מאות מטרים לפני הקפלה וכולל שיפועים תלולים. לא ברור איפה הקפלה נמצאת בדיוק והדבר דורש סריקות של דרגשי הסלע. הטיפוס מכאן קשה מאוד גם הוא. הגישה והיציאה הללו מסוזכים אפשריים. אך הם הקשים ביותר. אין מה לדבר על רכיבה במהלך הירידה או העליה בשלוחה.

דרך גישה שנייה שהגענו בה פעם ואף יצאנו ממנה בפעם אחרת היא מערוץ המגיע מדרום ומתחיל בשביל הג'יפים המלווה את נחל תקוע. הערוץ רכיב למחצה. יש בו שביל וכל עוד נצמדנו לשביל גם כשעלה בצורה לא הגיונית על גדות הוואדי, צעדנו ורכבנו לבטח ועקפנו את המפלים. נאלצנו להעביר את האופניים מיד ליד בדרגש סלע אחד. הירידה הסופית לנחל תקוע נראית במבט ראשון כבלתי עבירה בשל מפל. אולם ממערב למפל יש ירידה רגלית נוחה. שם עלינו מערבה למפגש הנחלים. פה השארנו את האופניים וביקרנו רגלית בקפלה. סיפור היציאה מערוץ זה הוא זהה.

אפשרות נוספת היא הגישה מצפון השביל אינו ברור אך קיים. ביציאה יש ללכת בנחל תקוע, ממפגש הנחלים, צפונה, כמה מאות מטרים עד שמגיעים אליו. הקטע הראשון הוא של סרפנטינות תלולות על קיר משופע. במקום אחד נדרש להעביר את האופניים מיד ליד. לאחר כ-50 מטרים השביל נעשה ברור ומטפס בשיפוע נוח בערוץ. מאמצע הערוץ כבר ניתן לרכוב החוצה.

תאור המסע הנוכחי

 שקופית2המסלול התמשך 29 קמ' וכלל 625 מ' טיפוסים. המסלול נמשך כ-8 שעות. מתוכם שעה וחצי הוקדשו למסלול הרגלי ולביקור בקפלה. ששה רוכבים השתתפו במסע.

שקופית3

המסלול מתחיל מהכניסה למצוקי דרגות. רכבנו מערבה על דרך הג'יפים הלבנה. עד שהדרך יורדת לאפיק נחל דרגות (2). חצינו את הנחל והדרמנו. בנקודה 3 חצינו את נחל תקוע. בנקודה 4 לאחר העליה מנחל תקוע, פנינו ימינה לדאבל לא ברור שהתחבר לשביל הג'יפים העולה מערבה.

שקופית4מכאן דרך הג'יפים בתחילה מישורית עד כדי יורדת, בנקודה 5 מתפצל השביל החוצה את נחל תקוע. מכאן עד לנקודה 6 הדרך נעשית קשה ומפרכת עם המון חציות של ואדיות ושיפועים שהם לפעמים תלולים. מנקודה 6 נכנסנו ליובל קטן המתחבר לנחל תקוע בנקודה 7. נאקב רעוע ולעיתים רכיב מלווה את הוואדי בצידו הימני ועוקף את המפלים הקטנים אך הבלתי עבירים. לקראת ההגעה לנחל תקוע השביל עובר לגדה השמאלית ודרך מדרגת סלע קטנה ניתן לעקוף מפל נוסף. לפני החיבור לנחל תקוע יש מפל שעקפנו אותו משמאל בשביל הליכה תלול אך נוח לירידה. מכאן הלכנו/רכבנו עד למפגש הנחלים עמוס ותקוע (8). התמונה בראש צולמה ממפגש הנחלים אל הגדה הימנית הצפון מערבית של נחל עמוס. השארנו את האופניים במפגש הנחלים. חלקנו טיפס לקפלה "דוך" בדרך לא נוחה. הפרים הזקנים הלכו במעלה נחל עמוס כ-200 מטר עד לשביל המטפס למדרגת הסלע של הקפלה יחסית בניחותא. בסיום חזרנו אל האופניים ועלינו במעלה נחל תקוע עד שהתקרבנו לערוץ התלול שיוצא ממנו צפונה ב-9. בתחילה השביל לא היה ברור אך קיים וטיפס על הגדה הימנית בסרפטינות עד למדרגת סלע איתה המשכנו בניחותא צפונה.

שקופית6

לקראת 10 עקפנו מפל קטן באמצעות עליה מוקדמת על מדרגת סלע בצד ימין מצפון. השביל נעשה רכיב וטיפסנו איתו עד לבקעה קטנה מחוץ לוואדי ב-11. מכאן הבחנו בשני השבילים העולים אל חלחול כביר. בחרנו את המזרחי יותר שעולה על השלוחה הימנית בוואדי שמגיע מצפון. ב-12 הגענו לאוכף שמתחת לחלחול אל כביר. תחילת הסינגל הישן והטוב נכבשה לדרך ג'יפים עד נקודה 13. כאן פנינו שמאלה לראס א דורה בסינגל ברור ונוח. בנקודה 14 החלטנו לבחון סינגל שעקף את הפיסגה החרוטית מדרום אל 15 במקום לרדת אל השביל של ראס א דורה במטרה לחסוך טיפוס בהמשך. אולם מ-15 לא ניתן היה לצלוח ברכיבה את 200 המטרים הנותרים לשביל המטפס לראס א דורה. עייפים, מותשים, וחסרי רצון לטיפוס נוסף חזרנו ל-13 והשתלבנו בסינגל הנפלא של חלחול אל כביר. אל נקודה 16 השביל מטפס קצת וחוצה את קו פרשת המים למפנה הדרומי של השלוחה. בנקודה 17 הדרך פונה חדות שמאלה ויורדת תלול לוואדי. כאן מבחינים שזו אכן שרידיה של דרך רומית. לאחר כעשרים שלושים מטר ניתן שוב לרכוב במורד, דרך הנחל לשביל הג'יפים שב-18.

שקופית7מ-18 שבמפה הקודמת רכבנו לצומת עם השביל הראשי (18 במפה לעיל) משם לצמת שבאפיק נחל דרגות ומזרחה למצוקי דרגות (20).

למפה דינמית והורדת המסלול

תודתי לרוכבים שהובילו אותי לראשונה למקום – טל ונמרוד.