מה היא רוצה?
היא רוצה שאמשוך בחבל. שנים היא מבקשת. זה הכיף שלה. תגידו רוע, תגידו אכזריות, ב 99.9% מהזמן אני לא נותן לה את זה. החבל רטוב ברוק וריח הפה שלה גם ככה אף פעם לא היה משהו. במקום זה אני עושה כאילו אמשוך. כאילו אנסה לקחת. זה מטריף אותה בשמחה. אבל בפועל לא אמשוך. היא נהנית מהכאילו הזה. אבל בכל זאת זה רק כאילו. זה לא הדבר האמיתי. ומכיוון שלעולם היא לא תבוא על סיפוקה, נדונה היא עד סוף ימיה לנסות ולהמשיך לבקש. לבקש אחר ההנאה האולטימטיבית.
האין זה כך ברדיפה אחר כל הנאות החיים?
ואחר מה אני רודף? אחר הרכיבה האולטימטיבית. שיהיה גם שטח דרמטי, גם כזה שמעולם לא רכבתי בו קודם, וגם שיזרום ברכיבה מבלי צורך לרדת ולהוליך את האופניים. כמובן שלמשוואה הזו אין פתרון. הטבע לא נותן לי את זה. אם יש מסלולים כאלה בארצנו הרי כבר רכבנו אותם לא פעם אחת. גילוי ודרמה דורשים הולכה. וזה כמאזניים. הוספת לך קורטוב דרמה והרי הוספת גם קורטוב הולכה. והטיולים האלה אמנם מטריפים באושר, אך עדיין גורמים לחפש עוד ועוד אחר החוויה האולטימטיבית. משוואה זו של גילוי, דרמה והולכה יוצרת ז'אנר רכיבה אחר – הגיאוסייקלינג או GS. האופניים המתאימות לו הן אופני AM שאולי הייתי משלב להן ווי תליה על תרמיל הגב לאותם קטעים בהם האופניים עליך במקום שתהיה עליהם.
ברגע שאתה מגיע לשטח ומגלה שקטע מסוים הוא פחות רכיב ממה שחשבת יש איזו אכזבה ראשונית אולם במבט לאחור הקטעים האלה נותנים לטיולי הגיאוסייקלינג שלמות והרמוניה שלא הייתה להם בלעדיהם.
ואכן בטיול הנוכחי נהנינו מנופים דרמטיים שטרם שזפו עינינו. רכבנו בסינגלים זורמים ומשובחים שאינם מגיעים לידי קץ. אבל גם הולכנו. ועוד איך הולכנו.
טרה אינקוגניטה. פירוש המילה מלטינית – ארץ לא נודע. הכיתוב הזה מופיע על המפות העתיקות באותם אזורים שהקרטוגרפים תחמו ופשוט לא ידעו מה לתאר בתוכם. כמו כאן למשל כשידעו שיש יבשת אוסטרלית אבל טרם חקרו את פנים הארץ הזו.
טרה אינקוגניטה הוא הכינוי שאני נותן לאגן הניקוז העצום של יובלי נחל מסור. אי שם בחיבור שבצפון הר הנגב המרכזי לבין הערבה. טיילנו באזור מוקדם יותר השנה בטיול לא פחות נפלא.
פרטי הטיול בליווי מפות ותמונות (לחיצה על התמונות תגדיל אותן)
הרעיון בטיול היה לטפס בנחל סבך עד לאגן הניקוז של יובלי נחל מסור. משם לשוטט במיטב שמציע אגן הניקוז של נחל מסור – המכתש, המפל העצום פסגות המשאש של הגדה המזרחית של הערוץ המרכזי. משם דרך הקטע הקניוני של נחל שחק לצאת לערבה ודרך ציר המעיינות לסיים בחצבה.
חלק מהמסלול עובר בשטח אש פעיל של חה"א ודרש תאום.
לפי מדידת הקלוריות שאני מבצע לפי דופק בכל טיול זה היה המסלול הקשה ביותר שבצעתי אי פעם באופניים. מבחינת הרגשה הייתי מגדיר אותו כקשה אבל בטח שלא כהכי קשה.
רכבנו 12 רוכבים. אורך המסלול הוא 47 קמ', כולל 550 מ טיפוסים ו-800 ירידות. הטיול נמשך כמעט 9 שעות מהן שעתיים וחצי במנוחה. לא היו תקלות מיוחדות למעט פנצ'ר אחד.
קטע I – מפעל צין
מחניית מפעל צין רכבנו בשבילי המפעל המזרחיים עד שחצינו את נחל סבך. זהו קטע סיזיפי מיותר שהתארגנות לוגיסטית טובה יותר הייתה חוסכת אותו. בפועל טעיתי מעט בהערכת הזמנים ובתזמון ההקפצה ונאלצנו לפרוק את הרכבים בחניית המפעל ולא אחרי הר ההר. הר ההר היפה המלווה את הדרך מהווה פיצוי קל לדווש המיותר.
בשבילי המפעל עם הר ההר ברקע:
קטע II – נחל סבך
נחל סבך (2-3) ששמו עוברת מהשם העתיק ואדי אום אל סביחה, שימש אותנו כציר גישה ליובלי נחל מסור אך הוא ראוי להיות מסלול אופניים בפני עצמו. רובו קניוני וצר וסינגל טכני רץ לכל אורכו. בתחילה הרכיבה היא לסירוגין עקב בליית השביל אולם בהמשך הנחל נפתח לטיפוס טכני נפלא בו הרוכב צריך להתמודד עם ניהול אנרגיה, מדרגות, ומכשולים. פשוט פארק שעשועים כשקירות הוואדי מספקים מראות דרמטיים ופסלי סחף ובליה. ביציאה, בנקודה 3 מגיעים למכרה ענק ונטוש שנעשו בו ניסיונות שיקום לא מוצלחים במיוחד.
נכנסים לנחל סבך:
טיפוס על משטח סלע בתוך נחל סבך:
קטע III – ביובלי נחל מסור עד מכתש מסור
מהיציאה מנחל סבך (3) רכבנו במכרה הנטוש עד לשביל הג'יפים החוצה ב-4. זהו אוכף שטוח בו עוברים מנחל סבך אל אגן ניקוז מקורות נחל חצבה. רכבנו בו בתחילה בדאבל ואחר כך בסינגל עד לאוכף הצרחה לאגן הניקוז של נחל מסור (5). מכאן בתוך היובל שעטנו מטה עד נקודה 6 בה טיפסנו בטיפוס רגלי קצר לשלוחה שמדרום לנו. כאן שוב רכיבה זורמת רווית נוף עד לתצפית על מכתש מסור. אני ירדתי בדרך המסורתית (9) בסינגל סרפנטינות. אך היו שבחרו לרדת לפתח מכתש מסור דרך הצוקים התוחמים אותו מצפון.
מתקרבים ל -6:
על השלוחה ב-7:
מתקרבים ל-8:
הנוף מימיננו:
יורדים בין 8 ל-9:
הירידה למכתש – לופ אחד של סרפנטינות והשאר רכיב:
ביציאה ממכתש מסור, מעל ראשי הרוכבים נקודה 8:
והיורדים על המצוק הצפוני במכתש:
קטע IV – שוטטות ביובלי מסור
מפתח מכתש מסור (11) רכבנו במורד היובל עד למפל דרמטי ומרשים ב-12. ומכאן טיפוס ביובל אחר עד לאוכף בין יובלים ב-13 וירידה לאגן נחל מסור (14). כל הקטע מ-4 ועד 14 רכיב ברובו המכריע למעט הטיפוס שהזכרתי ולמעט קטעים קצרים שהמגבלה הטכנית תאלץ לעוקפם ברגל.
מכאן התחלנו לטפס לשלוחה הנגדית התוחמת את נחל מסור ממזרח. הדרך עד 17 רובה רגלית בשל השטח המבותר. גולת הכותרת היא הטיפוס מ-16 ל-17 שהוא טיפוס תלול מאוד וקשה. למעט רוכב אחד שנצמד לשביל המסומן (100 מטר מצפון לנו) במפה וזכה לטיפוס נוח, טיפסנו בשביל שנראה מבטיח בהתחלה אך הפך לתלול מאוד ולא נוח בהמשך.
הקטע בין 15 ל-17 היה קטע ההולכה עליו הלנתי בפסקאות הפתיחה של הפוסט. ציפיתי שיהיה יפה ויותר רכיב. בפועל לא כך היה. יפה הוא היה מעל הציפיות. אבל רכיב הוא לא כל כך היה. בילינו בו 50 דקות שחציין במנוחות מהטיפוס התלול. בשום פנים ואופן לא הייתי מוותר על קטע זה לו הייתי מתכנן טיול זה בשנית. האלטרנטיבה היא פשוט לא להיות שם עם אופניים.
במפל ב-12:
נחים בראש המפל:
סינגל הירידה מ-13, באמצע ממול מעבר לערוץ אליו אנו יורדים אפשר להבחין ב-14. הכיפות השחורות באופק מצד שמאל של התמונה הן הרכס עליו רכבנו בין 18-19:
סוף הטיפוס התלול ל-16, 100 מטר מימין מטפס במקביל שביל הרבה יותר נוח:
ב-16 עוד נותר לטפס ל-17 שהוא שיא הכיפה השחורה במרכז התמונה. פחות דרמטי אבל קשה בתוספת של המאמץ הקודם:
מנוחה ב-17. מכאן רכיבה נוחה על השלוחה מתצורת משאש.
קטע V – נחל שחק
מ-18 רכבנו על שלוחות המשאש ברכיבת סללוס זורמת על סכינים מטריפות דעת עד 19. כאן טעיתי ובחרתי לרדת לערוץ נחל שחק בשלוחה המערבית הבלתי רכיבה במקום בשלוחה הימנית המזרחית. קטע 19-20 נעשה לפיכך בעיקר ברגל. אולם בתוך נחל שחק השתלבנו בסינגל זורם בתוך נחל מחורץ שיורד בשיפוע יחסית תלול עד להתרחבות הנחל ב-21.
מבט לאחור בין 18-19. סכינים בין כיפות. מימין צוקי נחל מסור. משמאל צוקים של יובלי נחל שחק:
מתקרבים ל-19:
יורדים מ-20:
יורדים מ-20 מבט לאחור:
מ-21 ועד 22 רכבנו דרך שטח האש הפעיל של חיל האוויר (בתאום). הרכיבה כאן מהירה וזורמת כאשר בחרנו את גדות הערוצים המורכבים מתצורת משאש עליה ניתן לגלוש במהירות רבה במורד אל הערבה. ב-22 פגשנו בציר המעיינות המשמים איתו רכבנו עד תחנת הדלק בחצבה (23).
קישורים לאלבומי תמונות (ינתנו לצפיה בהתאם להרשאות שנתנו בעליהם):
האלבום של איקי
מסלולי טיולי אופניים בישראל (הבלוג של דודי אלון) 